<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קנ"ז</h1>
<h2>דף נט.</h2>
בשילהי פ' החולץ [יבמות מ"ח ע"א] מייתי קרא דכ' [ש"ב י"ט] מפיבושת לא עשה רגליו, פר"ש לא גילח ציפרוניו. ולא נהירא דהא במצות חליצה [שם ק"ג ע"א], מקשי' והכת' לא עשה רגליו, לישנ' מעליא הוא, דאי ס"ד כפר"ש דרגליו היינו צפורניו, מאי מקשה הת' ומאי קמתרץ לישנ' מעליא, ש"מ דרגליו היינו בית הערוה. וקש' היכי שרי לגלח, והאמ' בנזיר בפ"ב נזירין [נ"ט ע"א], מהו לגלח א"ל אסור, וא"כ קשה למה לו לעשות רגליו, ותו אמ' הת' אמ' רב מיקל אדם כל גופו בתער, מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה, הא בתער והא במספרים, והא רב בתער קאמ', אימ' כעין תער, א"כ הא דבעי' רב מר' חייא מהו לגלח א"ל אסור א"ל והא גדל, א"ל גבול יש לו וכו', ש"מ אבית הערוה אפי' במספרים אסור, דאי במספרי' שרי, מאי פרי' ליה והא קא גדל, אם יגדל יגלחנו במספרים, אלא ש"מ דאף במספרים אסור, ואית לפרושי דכל גופו במספרי' אפי' כעין תער שרי ובית הערוה במספרי' אפי' שלא כעין תער אסור. ולפי לשו' הלכ' גדול' נמי לא קש' דה"ג אמ' רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעבי' בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה, כי קא' רב בשאר איברי' אבל בית השיחי ובית הערוה לא, ושאר איברי' מי אמ' דשרי, והתני' העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרי', כי אמ' רב במספרי' כי תני' ההי' בתער, והא רב בתער קאמ' כעין תער, וש"מ דבית השיחי ובית הערוה אפי במספרי' נמי אסור. מ"מ תימ' מאי מקש' לר' יוחנ' דאמ' המעבי' בית השיחי ובית הערוה לוקה מההי' בריית', לימ' דהיא מיירא בשאר אברים, מ"מ לר' יוחנ' הוא רצה להעמיד הבריית' בכל העניין אפי' בבית השיחי וערוה. וא"ת למה לא הקש' הבריית' זה לזה, רב יתרץ לטעמ' דבריית' ראשונה דקא' לוקה מיירי מדבריהם ומכות מרדות, ולשו' הלכ' גדול' עיקר. ולפי הלכ' גדול' משמ' שאסור לגלח כל בית השיחי וערוה אפי' במספרי', דזהו מנהג נשים, אבל שאר איברים במקום שאין כנוס שיער באשה מותר, ולכך או' הר"ץ דדוק' מה שאסור אפי' במספרי', היינו במקום שיש כינוס שיער באשה, אבל בזקן מותר לגלח במספרי' אפי' כעין תער, ואפי' בתער נמי היכי דליכ' פיאה שרי, היכ' דאין כנגדו באשה כינוס שיער. ואם יש לאסור בזקן במקום שאין שם פיאה בתער, א"כ גם בצואר נמי אסור, דהא רב כל גופו קאמ'. מ"מ הך דמפיבושת תיקשי היאך היה לו לגלח בית הערוה אפי' במספרי', ודוחק לומ' דמדרבנ' הוא ואכתי לא נאסר, דהא לרב הוא כדפר'.
